מיגרנה

המחלה פוגעת ביותר מ-10% מהאנשים ברחבי העולם (כולל ילדים בגילי בית הספר ומתבגרים בני 19-15) ושכיחה פי שלושה בקרב נשים (בסביבות אחת לחמש נשים ואחד ל-15 גברים). בישראל, לפי הערכות, סובלים ממיגרנה כרונית (קרי, מעל 15 ימי כאב ראש בחודש) יותר מ-170,000 איש.  מחקרים מראים כי מדי יום מתרחשים 3,000 התקפי מיגרנה למיליון איש.

בנוסף לכאב ראש, למיגרנה עשויים להתלוות תסמינים כגון רגישות מוגברת לאור, לרעש ולריחות, בחילות והקאות, בלבול, טשטוש ראייה, שינויים במצב הרוח ועייפות. לעתים תופיע לפניה תחושה ששמה אאורה (Aura) – הפרעה בשדה הראייה (הבזקי אור ונקודות שחורות).

תסמינים למיגרנה נפוצה ותסמינים למיגרנה עם אאורה 

גורם הסיכון העיקרי למיגרנה הוא תורשה (ל-60% מהסובלים ממיגרנה יש הורה שסובל ממנה, ול-80% יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל ממנה). טריגרים שונים יכולים לעורר אותה, כגון שינוי פתאומי במזג האוויר או בסביבה, מחסור או עודף בשינה, ריחות חזקים, מתח נפשי, מאמץ יתר, רעשים חזקים או פתאומיים, רמת סוכר (גלוקוז) נמוכה בדם, דילוג על ארוחות, טבק, דיכאון, חרדה, הנגאובר, שימוש יתר בתרופות מסוימות, שינויים הורמונליים, ואורות בוהקים או מהבהבים.

אצל כ-50 אחוז מהסובלים ממיגרנה, גם רכיבי תזונה מסוימים עלולים להיות טריגרים.  למשל, הממתיק המלאכותי אספרטיים, קפאין, יין וסוגי אלכוהול נוספים, שוקולד, גבינות מיושנות, מונוסודיום גלוטמט, פירות ואגוזים מסוימים, חמוצים, שמרים, ובשר משומר או מעובד.

מיגרנה יכולה להופיע אצל ילדים ומבוגרים כאחד, אך פוגעת בעיקר בבני 45-35 ונפוצה יותר בקרב נשים בגלל השפעות הורמונליות (הזמן שלפני קבלת הווסת למשל).

הטיפול במיגרנה מתחלק לשניים. טיפולים בהתקף חריף וטיפולים מניעתיים שמטרתם למנוע הופעה של התקפים נוספים, להפחית את תדירותם ולשפר את איכות חיי הסובלים ממיגרנה.

בעשורים האחרונים הטיפול התרופתי המניעתי למיגרנה היה באמצעות תרופות שלא פותחו במקור למניעת מיגרנה כדוגמת חוסמי בטא, נוגדי דיכאון טריציקליים, תרופות אנטי-אפילפטיות וחוסמי תעלות סידן. תרופות אלו מובילות להטבה רק אם נוטלים אותן באופן סדיר וקבוע ולאורך זמן והשפעתן אינה מיידית. למרבה הצער, רוב התרופות מאופיינות בתופעות לוואי רבות אשר מקשות על החולים לקחת אותן.

כל אלה, היוו צורך מהותי בפיתוח תרופות חדשות וספציפיות למניעת מיגרנה ולאחרונה פותחו טיפולים חדשניים המבוססים על חסימה של חלבון ה-CGRP או הקולטן שלו, חלבון זה הוא חלבון מפתח בפתופיזיולוגיה של מיגרנה וכיום ישנן מספר תרופות ביולוגיות המאושרות לשימוש בארץ המבוססות על מנגנון פעולה זה.

על מנת להתאים את הטיפול המיטבי עבורכם- פנו לרופא המטפל.