המדריך המקיף להפרעות חרדה

הראלה הלוי

חרדה היא תגובה טבעית שלנו למצבים או נסיבות שאנחנו תופסים כמאיימים. היא יכולה לצוץ, למשל, לפני קבלת החלטה חשובה, לפני שעולים לדבר מול קהל גדול, כשאנחנו עוברים שינוי משמעותי בחיים או כפי שרבים כל כך חוו בעקבות הארועים של ה-7 באוקטובר. אנחנו דואגים, חוששים, דפיקות הלב שלנו מתגברות וכפות הידיים שלנו מזיעות. אבל כשהחרדה מגיחה לא רק נגיב בצורה גופנית ורגשית, לפעמים היא תשפיע גם על המחשבות ועל ההתנהגות שלנו.למרות שרבים מאיתנו ודאי היו מעדיפים לא לפתח חרדה, זוהי למעשה תגובה שיכולה לעזור לנו להתמודד עם מצבים מאיימים - היא מגבירה אצלינו את רמת האנרגיה ועוזרת לנו למקד את המחשבות והריכוז. 

לצד התגובה הטבעית של חרדה, יש מצבים שבהם החרדות מתעצמות, אינן חולפות ומפריעות לנו לתפקד כמו שצריך. מצבים אלה עשויים להצביע על ״הפרעת חרדה״.מתי חרדה חוצה את הקו שמפריד בין תחושה זמנית שמגנה עלינו להפרעת חרדה מגבילה? במדריך זה נבין מהי הפרעת חרדה, מהם הסוגים השונים של חרדות ואיך לדעת מתי כדאי לפנות לעזרה. 

מהי הפרעת חרדה?

הפרעת חרדה היא יותר מדאגה או פחד זמניים בהפרעת חרדה, תחושות החרדה עוצמתיות כל כך שהן מפריעות לנו לבצע משימות ופעילויות יום יומיות, למשל בעבודה ובלימודים, ולנהל מערכות יחסים.הפרעת חרדה מתפתחת כשאנחנו מעריכים בצורה חסרת פרופורציה איום או סכנה, דבר המוביל לתגובות מוגזמות שאינן הולמות את הסיטואציה .הפרעות חרדה הרבה פעמים מובילות להימנעות ממצבים מתוך פחד.הן יכולות לגרום למצוקה קיצונית או לפגוע בתפקוד הרגיל.

מהם התסמינים של הפרעות חרדה

קיימים סוגים שונים של חרדה, ולכל סוג תסמינים מעט שונים, אך כל סוגי ההפרעה משלבים את אותם שלושה מרכיבים:

  1. מחשבות או אמונות חרדתיות שקשה לשלוט בהן. מחשבות אלו גורמות לחוסר מנוחה, והן עוצמתיות ומפריעות לשגרת היום יום. הן לא חולפות והן מחמירות עם הזמן.
  2. תסמינים גופניים, כגון קצב לב מוגבר, כאבים לא מוסברים, סחרחורת וקוצר נשימה.
  3. שינויים בהתנהגות, כגון הימנעות מפעילויות שרגילים לעשות. 

תסמיני החרדה עשויים להתגבר בעקבות מחלות גופניות מסוימות, לדוגמה, בעיות בתפקוד בלוטת התריס או קצב לב לא סדיר, או בעקבות שימוש בקפאין או בחומרים אחרים או תרופות .כדי לדעת אם תרופה שאתם נוטלים עלולה להגביר חרדה, עיינו בעלון התרופה לצרכן. 

מהם הסוגים של הפרעות חרדה? 

  • הפרעת חרדה מוכללת בדרך כלל מתבטאת כתחושה קבועה של חרדה או אימה. אנשים עם הפרעה זו חווים חרדה בתדירות גבוהה במשך חודשים, ולפעמים שנים. התסמינים כוללים: חוסר מנוחה או תחושה שהם ״על הקצה״, אנשים אלו מתעייפים בקלות, מתקשים להתרכז, עצבניים, סובלים מכאבי ראש, שרירים או בטן, או מכאבים לא מוסברים. הם גם סובלים מקושי לשלוט בדאגות, וסובלים מבעיות שינה – למשל, קושי להירדם או שינה לא רציפה.
  • הפרעת פניקה גורמת להתקפי פניקה תכופים. התקפי פניקה הן תקופות של פחד אינטנסיבי, חוסר נוחות או תחושה של איבוד שליטה, גם כשאין איום ממשי או טריגר לתחושות האלה. לא כל מי שחווה התקף פניקה יפתח הפרעת פניקה.
  • חרדה חברתית היא פחד חזק ומתמשך מהעובדה שמסתכלים עלינו או שופטים אותנו. הפחד ממצבים חברתיים עשוי להיות עוצמתי עד כדי כך שמרגישים שאי אפשר לשלוט בחרדה. חרדה חברתית יכולה לגרום לאנשים להימנע מלהגיע לעבודה או לבית הספר או להימנע מלבצע פעולות שגרתיות.
  • הפרעות חרדה הקשורות לפוביה הן פחד עוצמתי או סלידה מחפצים או ממצבים. למרות שרבים מאיתנו חשים פחד בנסיבות מסוימות, הפחד שמתעורר במצב של פוביה הוא מופרז ואינו תואם לסכנה האמיתית שקיימת. יש אנשים הסובלים מפוביות ספציפיות, למשל, פחד מטיסה, פחד גבהים, פחד מפני בעלי חיים מסוימים, כגון עכבישים, כלבים או נחשים, פחד מלקבל חיסון או פחד מלראות דם. יש אנשים הסובלים מאגרופוביה (פחד מיציאה מהבית) המתבטאת בפחד עז ממקומות ציבוריים סגורים או פתוחים, מנסיעה בתחבורה ציבורית, מעמידה בתור או מהתקהלות. סוג נוסף של פוביה הוא חרדת פרידה. למרות שזו חרדה שלרוב מופיעה בעיקר אצל ילדים, גם מבוגרים עלולים לסבול מפוביה זו. בחרדת פרידה חוששים להתרחק מהאנשים הקרובים, וחושבים שעלול לקרות משהו רע לאהובים שלהם כשהם לא ביחד. 

למי יש נטייה לפתח הפרעת החרדה?

אנשים החוקרים את נושא החרדה גילו שהסיכון להפרעת חרדה קשור לגורמים סביבתיים וגנטיים. גורמי הסיכון להפרעות החרדה השונות משתנים, אולם קיימים גורמים העשויים להעלות את הסיכון לפתח הפרעת חרדה כלשהי:

  • ביישנות או תחושת מצוקה או עצבנות במצבים חדשים בילדות.
  • חשיפה למצבים מלחיצים או שליליים בחיים, או לאירועים סביבתיים.
  • היסטוריה משפחתית של חרדות או מחלות הקשורות לבריאות הנפש. 

מה גורם להפרעות חרדה?

עדיין לא ידועה הסיבה לכך שאנשים מסוימים מפתחים הפרעת חרדה ואחרים לא. עם זאת, אנחנו יודעים שגורמים שונים יכולים להשפיע על הסיכון להפרעת חרדה. גורמים אלה כוללים: כימיה וביולוגיה של המוח, גנטיקה, לחץ (סטרס) וגורמים סביבתיים. 

 איך אפשר לאבחן הפרעת חרדה?

כדי לאבחן האם אתם סובלים מהפרעת חרדה, יש לפנות לרופא.ה המטפל.ת. בפגישה תישאלו על התסמינים ועל ההיסטוריה הרפואית שלכם. לפעמים תתבקשו לבצע בדיקה גופנית או בדיקות מעבדה מסויימות כדי לוודא שאין מצב בריאותי כלשהו הגורם לתסמינים. אם אינכם סובלים מבעיות בריאותיות, מומלץ לפנות לפסיכולוג.ית או לקבל הפניה למומחה בבריאות הנפש שיוכלו לעזור לכם להקל את תסמיני החרדה. 

האם אפשר לאבחן הפרעות חרדה כבר בילדות?

במקרים מסוימים, הפרעות חרדה מופיעות בשלב מוקדם בחיים. אם מופיעים תסמינים בגיל צעיר, כדאי לאבחן הפרעות חרדה כבר בילדות או בגיל ההתבגרות. בגילים אלה יש הזדמנות לסייע ולהציע טיפולים מתאימים לפני שהפרעת החרדה הופכת לדבר המגביל את ההתנהלות לאורך החיים .לצד זאת, כדאי לזכור שגם מבוגרים צעירים המוצאים דרכים למנוע את הופעת החרדה, עוברים אבחון מדויק ומקבלים טיפול מתאים יכולים להפחית משמעותית את הנטל המתלווה להפרעות חרדה 

איך אפשר לטפל בחרדות? 

למרות הקושי היום יומי שאנשים עם הפרעות חרדה עשויים לחוות, יש אור בקצה המנהרה. דרכים שונות יכולות להקל חרדות ולשפר את איכות החיים .לדוגמה:

  • פסיכותרפיה – טיפול המבוסס על שיחות. למשל, שיחות עם פסיכולוג או אדם אחר המתמחה בבריאות הנפש.
  • תרופות – תרופות לא מרפאות חרדות, אך הן יכולות להקל תסמינים. פסיכיאטר.ית או רופא.ת משפחה עם הסמכה לרשום תרופות פסיכיאטריות יכולים להמליץ על טיפול תרופתי לסוגים מסוימים של הפרעות חרדה. סוגי התרופות הנפוצים ביותר לטיפול בחרדות כוללים נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה או תרופות אחרות שעשויות לסייע עם תסמינים גופניים הקשורים לחרדה. התאמת התרופות, המינון שלהן ותוכנית הטיפול צריכים להיעשות על ידי רופא.ה ותוך התאמה לצרכים האישיים של כל אחד ואחת.
  • קבוצות תמיכה – בקבוצות תמיכה אפשר לשתף בתחושות וללמוד מניסיונם של אנשים אחרים המתמודדים עם בעיות דומות לשלכם. יש קבוצות במרכזים שונים בארץ ויש קבוצות תמיכה וירטואליות, למשל ברשתות החברתיות.
  • טכניקות להפחתת סטרס – ניהול סטרס, למשל על ידי פעילות גופנית, מיינדפולנס ומדיטציה, יכול לעזור להפחית תסמיני חרדה ולהגביר את הצלחת הפסיכותרפיה. 

ללא קשר לגיל, מומלץ כי אלה הסובלים מחרדות עוצמתיות שאינן חולפות יפנו לקבל עזרה מאיש מקצוע המתמחה בבריאות הנפש. אם אינכם יודעים למי לפנות, התחילו עם רופא.ה המשפחה שלכם, השתדלו לשוחח בפתיחות ובקשו המלצה לאדם שיוכל לעזור לכם.


NPS-IL-01360


שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

להיות 'קיירגיבר' – על הטיפול בבן משפחה עם טרדיב דיסקינזיה

להיות 'קיירגיבר' – על הטיפול בבן משפחה עם טרדיב דיסקינזיה

טרדיב דיסקינזיה – כשאנו מאבדים שליטה בתנועה

טרדיב דיסקינזיה – כשאנו מאבדים שליטה בתנועה

סכיזופרניה- תסמינים ודרכי טיפול | טבע

סכיזופרניה- תסמינים ודרכי טיפול | טבע

מאבק יום־יומי: על החיים לצד טרדיב דיסקינזיה

מאבק יום־יומי: על החיים לצד טרדיב דיסקינזיה

הפרעת התנועה טרדיב דיסקינזיה (Tardive Dyskinesia) – עובדות ומיתוסים

הפרעת התנועה טרדיב דיסקינזיה (Tardive Dyskinesia) – עובדות ומיתוסים

טרדיב דיסקינזיה – Tardive Dyskinesia – המחלה שעלולה להיגרם מתרופות אנטי-פסיכוטיות

טרדיב דיסקינזיה – Tardive Dyskinesia – המחלה שעלולה להיגרם מתרופות אנטי-פסיכוטיות

המדריך להבנת הדיכאון הקליני | טבע

המדריך להבנת הדיכאון הקליני | טבע
  לחץ כאן למידע נוסף באמצעות התכתבות וואטסאפ